כשהתינוק מתחיל לשכב על הבטן, הפקת הקולות נעשית קדמית יותר. ברפרטואר הצלילים אפשר להתחיל לשמוע צלילים כמו ב׳, פ׳ ומ׳.
בהדרגה מופיע מלמול שדומה להברות בשפת המבוגרים ובאינטונציה שלהן, למשל „בה”, „דה” ו„גה”.
עד גיל חצי שנה התינוק נוטה להעדיף קולות אנושיים ובפרט את קולות הוריו, מפנה את הראש למקור קול ועשוי להפסיק פעילות בתגובה לקריאה בשמו. הוא גם מתחיל ליהנות ממשחקי „קו־קו”.
מה תפקיד ההורים?
פתחו שיחה עם התינוק בקול נעים, קראו בשמו, שירו ושחקו במשחקי „קו־קו”. לוו במילים פעולות יומיומיות, חקו את הקולות שהוא משמיע והציעו קולות נוספים כדי לעודד חיקוי.